כלי תקשורת בריטיים: ארצות הברית מהלכת על חבל דק, השאלה היחידה היא איזה יסוד בטבלה המחזורית יהיה הבא
[טקסט/רשת הצופים צ'י צ'יאן] סין הציגה בקרות יצוא על פריטים דו-שימושיים רלוונטיים לארצות הברית מוקדם יותר החודש, מה שמשך תשומת לב עולמית והדיונים בנושא נמשכים עד היום.
רויטרס דיווחה ב-18 בדצמבר כי סין שולטת בשרשרת האספקה של מינרלים מרכזיים. בהקשר זה, הדיכוי המתמשך של ארצות הברית את תעשיית ההיי-טק של סין הוא בבירור "הליכה על חבל דק": מצד אחד, היא רוצה להשתמש במכסים כדי להפחית את תלותה בסין; מצד שני, היא מנסה להימנע מנקמה מקיפה מצד סין לפני בניית כושר ייצור חלופי.
הדו"ח קבע כי נכון לעכשיו, מינרלים קריטיים יהפכו ל"נשק המועדף" של סין בהתמודדות עם סכסוך הסחר המתגבר עם ארצות הברית. "השאלה היחידה היא איזו מתכת קריטית בטבלה המחזורית תבחר סין בהמשך".
ב-3 בדצמבר, פרסם משרד המסחר הסיני הודעה ובה הודיע על הגבלות מחמירות על ייצוא גליום, גרמניום, אנטימון, חומרים קשים במיוחד, גרפיט ופריטים דו-שימושיים אחרים לארצות הברית.
ההודעה דורשת לאסור ייצוא של פריטים דו-שימושיים למשתמשים צבאיים אמריקאים או למטרות צבאיות; באופן עקרוני, לא יותר ייצוא של פריטים דו-שימושיים כגון גליום, גרמניום, אנטימון וחומרים סופר-קשים לארה"ב; ותיושם בדיקה מחמירה יותר של משתמשים סופיים ושימושים סופיים לייצוא פריטי גרפיט דו-שימושיים לארה"ב. ההודעה מדגישה גם כי כל ארגון או אדם בכל מדינה או אזור שיפר תקנות רלוונטיות יישא באחריות על פי חוק.
רויטרס מסרה כי הצעד של סין היה תגובה מהירה לסבב החדש של איסור יצוא שבבים של ארצות הברית על סין.
"מדובר בהסלמה מתוכננת בקפידה", נכתב בדו"ח, "שבה סין משתמשת במעמדה הדומיננטי במתכות מפתח כדי להגיב על המתקפה האמריקאית על יכולותיה הטכנולוגיות העילית".
על פי נתונים של המכון הגיאולוגי של ארצות הברית, בשנה שעברה, ארצות הברית הסתמכה ב-100% על יבוא גליום, כאשר סין אחראית ל-21% מהיבוא שלה; ארצות הברית הסתמכה על יבוא שלאַנטִימוֹןב-82% ויותר מ-50% מהגרמניום, כאשר סין אחראית ל-63% ו-26% בהתאמה מהיבוא שלה. המכון הגיאולוגי של ארצות הברית הזהיר כי האיסור המוחלט של סין על יצוא גליום וגרמניום עלול לגרום להפסדים ישירים של 3.4 מיליארד דולר לכלכלה האמריקאית ולגרום לאפקט שרשרת של שיבושים בפעילות שרשרת האספקה.
חברת גוביני, חברה אמריקאית העוסקת בביון ביטחוני, פרסמה לאחרונה דו"ח לפיו איסור היצוא של סין על מינרלים מרכזיים בארה"ב ישפיע על ייצור הנשק של כל זרועות הצבא האמריקאי, ויכלול יותר מ-1,000 מערכות נשק ומעל 20,000 חלקים.
בנוסף, האיסור האחרון של סין "השפיע קשות" גם על שרשרת האספקה של גליום, גרמניום ואנטימון. בלומברג ציין כי סין קבעה תקדים באיסור על חברות זרות למכור מוצרים לארצות הברית. לפני כן, "אקסטרה-טריטוריאליות" בבקרת סנקציות נראתה תמיד כזכות יתר של ארצות הברית ומדינות המערב.
לאחר שסין הכריזה על הגבלות יצוא חדשות, מחיר האנטימון העולמי זינק מ-13,000 דולר לטון בתחילת השנה ל-38,000 דולר. מחיר הגרמניום זינק מ-1,650 דולר ל-2,862 דולר באותה תקופה.
רויטרס מאמינה שארצות הברית "הולכת על חבל דק": מצד אחד, היא רוצה להשתמש במכסים כדי להפחית את תלותה בסין; מצד שני, היא מנסה להימנע מנקמה מקיפה מצד סין לפני בניית כושר ייצור חלופי. עם זאת, המציאות היא שארצות הברית תלויה במידה רבה ביבוא של מתכות מפתח, וסין צפויה להסלים את צעדי הנקמה שלה בתחום המתכות המרכזיות.
ראשית, ממשל ביידן השקיע מיליארדי דולרים כדי לבנות מחדש את כושר הייצור המקומי של מינרלים חיוניים, אך סביר להניח שההתקדמות תהיה איטית.
ארצות הברית מתכננת לפתוח מחדש מכרה אנטימון באיידהו, אך הייצור הראשון צפוי רק בשנת 2028. חברת עיבוד האנטימון היחידה בארצות הברית, אמריקן אנטימון, מתכננת להגדיל את הייצור אך עדיין צריכה להבטיח אספקה מספקת מצד שלישי. ארצות הברית לא ייצרה גליום טבעי מאז 1987.
במקביל, הבעיה הגדולה ביותר שעומדת בפני ארצות הברית היא המידה שבה סין שולטת בשרשרת האספקה בתחום המינרלים החיוניים. על פי המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר אמריקאי, סין היא הספקית הגדולה ביותר של 26 מתוך 50 המינרלים הרשומים כיום כמינרלים חיוניים על ידי המכון הגיאולוגי של ארה"ב. רבים מהמינרלים הללו נמצאים ב"רשימת בקרת היצוא הדו-שימושית" של סין יחד עם גליום, גרמניום ואנטימון.
הדו"ח ציין כי עבור ארצות הברית, הכרזתה של סין על פיקוח מחמיר יותר על יצוא גרפיט היא "סימן מבשר רעות", המצביע על כך שהמצב של יחסי גומלין בין סין לארצות הברית מתפשט לתחום מתכות הסוללות. משמעות הדבר היא ש"אם תעשיית ההיי-טק של סין תעמוד תחת סנקציות נוספות מצד ארצות הברית, לסין עדיין יש ערוצי תקיפה מרובים".
רויטרס מסרה כי נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ איים להטיל מכסים מקיפים על כל הסחורות הסיניות לפני כניסתו לתפקיד. אך השאלה הגדולה ביותר עבור ממשל טראמפ העתידי היא עד כמה ארצות הברית תוכל לעמוד בפני מתקפת הנגד של סין בתחום המתכות המרכזיות.
בהקשר זה, סטיבן רואץ', כלכלן אמריקאי ידוע ועמית בכיר באוניברסיטת ייל, פרסם לאחרונה מאמר המזהיר את ממשלת ארה"ב. הוא ציין כי מתקפת הנגד המהירה של סין גרמה הפעם ל"מתקפה כירורגית" על תעשיות מפתח בארה"ב; אם ארצות הברית תמשיך להסלים את סכסוך הסחר, פעולות התגמול של סין עשויות להתרחב גם כן, משום ש"לסין עדיין יש 'קלפי מנצח' רבים בידה".
ב-17 בדצמבר, ציטט העיתון "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט" בהונג קונג ניתוח לפיו למרות שחלק מצעדי הנגד האחרונים של סין מכוונים נגד ממשל ביידן, פעולות מהירות אלו סיפקו "רמזים" כיצד סין תתמודד עם הממשל האמריקאי הבא בראשות טראמפ. "סין מעזה להילחם וטובה בלחימה" ו"צריך שניים לטנגו"... חוקרים סינים אף הדגישו שסין מוכנה לטראמפ.
אתר האינטרנט US Politico ציטט גם ניתוח של מומחים לפיו צעדים אלה מצד סין מכוונים יותר כלפי נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ מאשר כלפי הנשיא הנוכחי ביידן. "הסינים טובים בהסתכלות לעתיד, וזהו איתות לממשל האמריקאי הבא".